כיצד מוסברים בחסידות התוהו, החושך והאור שבתחילת התורה?
"והארץ היתה תהו ובוהו" מתפרש כרמז לקדימת עולם התוהו, והחושך שעל פני תהום רומז לשבירת הכלים. "יהי אור" מצביע על עולם התיקון המברר ומעלה את הניצוצות. העלייה היא משם ב"ן לשם ס"ג, שלמעלה משם מ"ה הקשור בעבודת התיקון.
ציטוט מהמקור«"וחושך ע"פ תהום", שבירת הכלים.»
- מחבר
- הרבי
- מקור
- סיכום מאמרי הרבי — סיכום מאמרי הרבי — Bereishis 5785, עמ׳ 22
- פרשה
- בראשית