למה מתכוון רש״י ב״גדולתו״ של הנחש לפני מפלתו?
לפי הביאור המובא, ״גדולתו״ של הנחש היא כוח הדיבור שאפשר לו להוציא את ערמתו אל הפועל. יש מפרשים שדיבורו היה נס מיוחד, אך כאן מוצע שמפשט הכתוב עולה שבתחילת בריאתו יכול היה לדבר בטבעו. מפלתו הייתה בהתאם ליתרונו: לפי ביאור זה ניטל ממנו הדיבור, והוא ירד אף מתחת לשאר החיות ביכולתו להשמיע קול.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«ויש לחדש, שכוונת רש"י היא לכח הדיבור.»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע
- מקור
- כי קרוב — כי קרוב — ki-karov-202-e — Bereishis 5787, עמ׳ 11
- פרשה
- בראשית