כיצד ספר שמות משקף את עבודתו הרוחנית של כל יהודי, וכיצד צריך להיראות ה«חשבון» בסיום כל תקופה בחיים?
ספר שמות משקף את עבודתו של כל יהודי: בתחילתו ירידת בני ישראל למצרים — בדומה לירידת הנשמה לגוף; אחר כך שבירת גאון מצרים — בדומה לעבודת היהודי בזיכוך העולם הגשמי; בהמשך השחרור משעבוד הגלות כדי לקבל את התורה — במתן תורה קיבלו ישראל כוח לנצל את הגשמיות כדי להפיק ממנה רוחניות. תכלית כל העבודה היא לעשות לה' משכן בעולם הגשמי, כמתואר בפרשיות האחרונות של הספר. לכן בסיום כל תקופה עלינו להגיש «פקודי המשכן»: מה מתוך הגשמיות שלנו תרמנו לקדושה, מה העלינו וקידשנו, מה הפכנו לרוחניות. הפרשה פותחת במילה «אלה» — גלוי, ברור ומדויק: החשבון בסיום כל שלב צריך להיות מפורט ומדויק, כדי לסמן בבירור לאן ממשיכים מכאן, וכיצד המחר בעז»ה יהיה טוב מהיום.
ציטוט מהמקור«אלה פקודי המשכן»
- מחבר
- Любавичский Ребе
- מקור
- מעיין חי — מעיין חי — Pekudei 5785
- פרשה
- פקודי