האם ״לא תסור״ מחייב לקבל כל הכרעה של סמכות תורנית גם בלי יסוד הלכתי?
לפי הצגת המחבר, הרמב״ם מחיל את חובת הציות לבית הדין הגדול על תורה שנמסרה בקבלה, מסקנות הנלמדות במידות שהתורה נדרשת בהן, וגזרות, תקנות ומנהגים. המחבר מסביר את חובת הציות גם כשהאדם חולק באמצעות דוגמה של לימוד הלכתי של הסנהדרין. הוא שולל החלת חובה זו על הכרעה הנשענת רק על מעמד המכריע ועל השקפתו.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«ש מ ע להם»
- מחבר
- הרב נחמ ן דו ידסון
- מקור
- Kfar Chabad — 039, עמ׳ 11