מדוע הרמב"ם בספר ההלכה שלו, לאחר שמונה תשע פרות אדומות, מוסיף על העשירית: «יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אמן כן יהי רצון»? הרי אין זה ספר תפילה.
פרשת חוקת פותחת בדיני פרה אדומה, והרמב"ם ב«יד החזקה» מציין את קורות הדורות במצוה זו: «תשע פרות אדומות נעשו... ראשונה עשה משה, שניה עשה עזרא... והעשירית יעשה המלך המשיח מהרה יגלה אמן כן יהי רצון». כל מילה ברמב"ם מדויקת להפליא ולומדים ממנה הלכות. אפשר היה להסביר שהוא מלמד את חובת כל יהודי להתפלל על ביאת המשיח, אך אז היה עליו להביא זאת ב«הלכות תפילה» או בפרקים על המשיח. אלא שהרמב"ם מלמד הלכה על עומק הציפייה לביאת המשיח: כפי שכתב, «כל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו... הוא כופר... בתורה ובמשה עבדו». האמונה והציפייה תמידיות, ולכן בכל פעם שיהודי רק מזכיר את המשיח, עליו מיד להוסיף: «מהרה יגלה אמן כן יהי רצון». מי שמאמין בביאת המשיח אך אינו מצפה לו תמיד — אמונתו לוקה בחסר.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«מי שמאמין בביאת המשיח, אך לא מצפה לו תמיד – אמונתו לוקה בחסר»
- מחבר
- Любавичский Ребе
- מקור
- מעיין חי — מעיין חי — Chukas 5785
- פרשה
- חקת