כיצד מסביר המאמר את דברי הראשונים שידיעות חז״ל בענייני הטבע לא התקבלו במסורת?
בהסבר הרבי המובא במאמר מבחינים תחילה בין פסק הלכה לבין אמירה בחיבור מסוג אחר: בסתירה בין ״מורה נבוכים״ ל״יד החזקה״ ההכרעה היא כחיבור ההלכתי. תשובות הראשונים הנזכרות מתפרשות כמענה שנועד לדחות את השואלים, ולא כביטוי לאמת לאמיתה. עם זאת מיוחסת להן אמת יחסית במדרגת העולם התחתון, ״עולם השינוי״. לפי הסבר זה, לאחר שנפסקה ההלכה בבירור אין להסתמך על תשובות אלה כדי לומר שחלקים בתורה אינם אמיתיים או נצחיים.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«בינם לבין עצמם לא סברו כך אותם גדולי־ישראל.»
- מחבר
- הרבי שליט״א
- מקור
- Kfar Chabad — 101, עמ׳ 13