מה המשמעות הפנימית של היעדר שמו של משה מפרשת תצוה?
השם מבטא בחינה מסוימת באדם ומשמש לקשר שלו עם הזולת, אך אינו עצם מציאותו. לכן הפנייה ״ואתה״ בתחילת פרשת תצוה מצביעה על עצמותו של משה, שלמעלה משמו ומכל תואר. בשיחה מוסבר שזהו גילוי עמוק יותר של משה, שבכוחו מגיעה השראת השכינה גם למדרגות הנמוכות ביותר.
ציטוט מהמקור«האדם בפ״ע אינו צריך לשם.»
- מחבר
- כ״ק אדמו״ר שליט״א
- מקור
- Kfar Chabad — 370, עמ׳ 4