מדוע ״וכפר אדמתו עמו״ מתפרש כפיוס ולא ככפרת עוונות?
לפי פירוש רש״י המובא כאן, הקב״ה יפייס את עמו על הצרות שעברו עליו. מוסבר שייסורי הגלות כבר כיפרו על העניינים הבלתי רצויים, ולכן כאן מדובר בריצוי ובפיוס. בשיחה נאמר שהפיוס יהיה בסוף האלף השישי, ונרמז בכך שהמילים מופיעות בסוף הפרשה בין שישי לשביעי.
ציטוט מהמקור«בסוף הגלות יפייס הקב״ה וירצה את עם קרובו על כיל הצרות שעברו עליהם.»
- מחבר
- כ״ק אדמו״ר שליט״א [?]
- מקור
- Kfar Chabad — 351, עמ׳ 9