כיצד מוסברת בקטע הסכנה הרוחנית שבהבאת האדם את עצמו להרהורי עבירה?
אדמו״ר האמצעי מתאר הבאה מכוונת של האדם את עצמו להרהורי עבירה כתהליך הפוגע ברגישות לאלוקות ומושך למחשבות זרות נוספות. את דחיית הנשמה הוא ממשיל לכלי יקר של המלך שנזרק מפני שהתלכלך. האזהרה הרוחנית שבקטע עוסקת במי שמביא את עצמו להרהורים אלה.
ציטוט מהמקור«כי המביא עצמו להרהורים רעים הוא בנידוי למעלה»
- מחבר
- אדמו"ר האמצעי
- מקור
- אור וחיות - מעיינותיך — or9, עמ׳ 20