מדוע חשב העם שמשה "בושש" לרדת מן ההר, וכיצד טעו במניין ארבעים היום?
רש"י: "בושש" כתרגומו – לשון איחור. כשעלה משה להר אמר: לסוף ארבעים יום אני בא בתוך שש שעות. הם סברו שיום עלייתו מן המניין, והוא אמר להם ימים שלמים – ארבעים יום ולילו עמו; וכיוון שעלה בז' בסיוון, נמצא יום הארבעים בי"ז בתמוז. בט"ז בתמוז בא השטן ועירבב את העולם והראה דמות חושך ואפלה, לומר: ודאי מת משה, לכך באה ערבוביא לעולם; כבר באו שש שעות ולא בא (שבת פט). ואי אפשר לומר שטעו רק ביום המעונן בין קודם חצות לאחר חצות, שהרי לא ירד משה עד יום המחרת, שנאמר "וישכימו ממחרת".
ציטוט מהמקור«чтобы сказали: «Несомненно, Моше умер»
- מחבר
- Раши
- מקור
- חת"ס — Хитас Ки Тима Понедельник 5786
- פרשה
- כי תשא