מדוע החזרה על מאה ועשר שנותיו של יוסף מתפרשת כרמז לקיצור ימיו?
מספר שנותיו של יוסף כבר נזכר קודם, ולכן חזרתו בתיאור מותו טעונה הסבר. בשיחה מוצע שהלשון ״וימת יוסף בן מאה ועשר שנה״, ולאחריה החניטה וההנחה בארון, מדגישה חיסרון במספר שנותיו. זאת לעומת האזכור הראשון, המדגיש אריכות ימים וזכייה לראות דורות נוספים.
ציטוט מהמקור«וימת יוסף בן מאה ועשר שנה»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר
- מקור
- התקשרות — 1109hit700, עמ׳ 5