מתי התעצמות עם דבר תורה ששמע אדם פוטרת אותו מהזכרת אומרו בכל פעם?
בשיחה מוסבר שאדם עשוי לשמוע דבר תורה מאחר ולהתייגע בהבנתו עד שהוא מתעצם עמו בשכלו. כאשר הוא אומר את הדברים מתוך הבנתו זו ולא רק כחזרה על מה ששמע, מובא טעם לכך שאינו צריך להזכיר את אומרם הראשון. כך מוסברת הנהגת רבותינו נשיאינו, ומובא הסיפור על אדמו"ר מהורש"ב שנסע לאוהל אביו לפני אמירת מאמר שלו כדי להתעצם עם תוכנו.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«באם אחרי ששמע ההלכה משיגה בשכלו הוא ונתעצמה עמו.»
- מחבר
- הרבי
- מקור
- התקשרות — 1195hit737, עמ׳ 5