באיזה מובן עצם הימצאותם של בני ישראל בגלות נחשבת לקרבן?
בשיחה מוסבר שעניינו של קרבן הוא מסירת נפש. העובדה שבני ישראל נשארים בגלות ואינם מתערבים בבעלותו של הקב"ה, למרות החסרונות ואפשרויות העבודה שאבדו להם, מתוארת כמסירת נפש שאין למעלה ממנה. גם חיים ברווחה ובמנוחה המאפשרים לימוד תורה וקיום מצוות הם עדיין מצב של גלות.
ציטוט מהמקור«ואין לך מסירת-נפש גדולה מזה שיהודי "מניח" שהקב"ה ישאיר אותו בגלות!...»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
- מקור
- יחי המלך — yh727