איזו משמעות רוחנית רואה המחבר במספר נרות חנוכה הפוחת לפי בית שמאי?
המחבר מבאר את הפחתת הנרות כדימוי לדחיית החושך ההולך ומתמעט: בכל יום נשאר פחות חושך ולכן די בפחות נרות לדחותו. הוא מקביל זאת למספרם הפוחת של פרי חג הסוכות. הטקסט קושר גישה זו גם לגאולה העתידה.
ציטוט מהמקור«שעוסקים בדחיית החושך שנתמעט מיום ליום ולכן מספיק כל יום פחות נרות»
- מחבר
- הרב יקותיאל מנחם שיחי' ראפ
- מקור
- תקות מנחם — tm-207, עמ׳ 4