מדוע באגרת התשובה מדובר על נתינת צדקה אפילו מעבר לחומש?
בקטע המובא נתינת צדקה מרובה קשורה לתיקון הנפש בתשובה. היא נמשלת להוצאות על רפואת הגוף, שהאדם נותן את כל אשר לו בעד נפשו. בהקשר זה המאמר מדבר על נתינה גם מעבר לחומש.
ציטוט מהמקור«דלא גרעה מרפואת גופו וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב»
- מחבר
- אגרת התשובה
- מקור
- תקות מנחם — tm-254, עמ׳ 2