מדוע התלוננו על איסורי העריות רק כמעט שנה אחרי מתן תורה?
רבינו אליהו מזרחי מסביר שמשה מסר את פרטי המצוות בהדרגה, ורק אז נצטוו על איסורים אלו. ה״גור אריה״ מסביר שבאותה שעה בכו על כלל התאוות הגופניות שהתורה הגבילה. ה״שפתי חכמים״ קושר זאת לחלוקה למחנות לפי שבטים, שבעקבותיה היו בסביבתם בעיקר קרובותיהם, ומביא בשם ה״מנחה בלולה״ שהמן גילה את ייחוסם של ילדים שנולדו מאיסורי עריות. ב״שי למורא״, על פי ה״משכיל לדוד״, מוסבר שקודם היו עסוקים בצער על העגל ואחר כך בקרבנות ובפסח, ורק לאחר הנסיעה מחורב התפנו לחשוב על נישואין.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«משה רבינו לא מסר וציוה לישראל את כל פרטי המצוות בפעם אחת»
- מחבר
- רבינו אליהו מזרחי; מהר״ל; שפתי חכמים; מנחה בלולה; הרב שמואל יהודא הלוי ווינפלד; משכיל לדוד
- מקור
- תקות מנחם — tm-289, עמ׳ 2