מה פירוש הביטוי ״הוא ושמו״ לפני בריאת העולם, כשעדיין לא היה מי שיקרא לה׳ בשם?
במכתב מוסבר ש״הוא״ הוא עצמותו ומהותו של הקב״ה, ו״שמו״ הוא אור אין סוף, שהאור עצמו אין־סופי. כשעלה ברצונו לברוא את העולמות, שיער בכוחו את כל מה שעתיד להיות בפועל. כוחו אינו זקוק למימוש כדי להיעשות שלם, שכן הקב״ה שלם ואינו צריך דבר שישלים אותו.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«אך פי' "הוא" היינו עצמותו ומהותו ית', ו"שמו" היינו אור אין סוף ב"ה.»
- מחבר
- יצחק הלוי הורוויץ
- מקור
- דרך תמים — ג - קיץ תשע''ו, עמ׳ 11