כיצד הרמב״ן מגן על הכללת מצוות דרבנן אם תרי״ג המצוות מיוחסות לסיני?
הרמב״ן מציין שבגרסת הבה״ג נאמר שתרי״ג מצוות נצטוו ישראל, בלי להזכיר את משה או את סיני. הוא מוסיף שגם הנוסח המזכיר את סיני יכול להתייחס לרוב ולאפשר יוצאים מן הכלל. הוא מביא לכך ראיות מהכללות במקרא שיש בהן חריגים, וממצוות שנאמרו לאהרן או ניתנו בשלב מאוחר יותר.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«התורה על הרוב תדבר»
- מחבר
- הרמב"ן
- מקור
- התמים (בית משיח) — hat39, עמ׳ 24