מדוע רש״י מפרש ״לך לך״ כ״להנאתך ולטובתך״ אם זהו סגנון לשון רגיל?
הרמב״ן מקשה שהמילה ״לך״ היא חלק מסגנון הלשון הרגיל ואינה מחייבת פירוש נוסף. הרא״ם משיב שגם כאשר הלשון רגילה, אפשר לדרוש אותה במקום שניתן לעשות זאת. המאמר מציין שמפרשי רש״י מאוחרים הסתייגו מכלל זה ודרשו הכרח מן הכתוב להבאת הדרש.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«שאמנם זהו סגנון הכתיבה, אבל אם אפשר לדרוש על כך, ניתן לעשות זאת.»
- מחבר
- הרא״ם; הרמב״ן
- מקור
- התמים (בית משיח) — hat44, עמ׳ 18