מדוע פסיחה על שתי הסעיפים חמורה בכמה מובנים מעבודה זרה?
בשיחה מוסבר שמי שמאמין בהקב״ה אך מוותר זמנית על ענייני תורה ומצוות בשביל פרנסה או כבוד, עלול להצדיק את עצמו ולכן מתקשה לשוב בתשובה אמיתית. הוא מחליף ביודעין עניינים רוחניים נצחיים ברווח גשמי זמני. כשהוא מכסה את ההנהגה המנוגדת לתורה בהצטדקויות ובחזות של יראת שמים, הוא עלול גם להחטיא אחרים. ההשוואה נוגעת לפרטים מסוימים בלבד, שכן בכללות עבודה זרה חמורה יותר.
ציטוט מהמקור«ובמילא אין חרטתו באמת ואין תשובתו שלימה.»
- מחבר
- הרבי מלך המשיח שליט"א
- מקור
- קבצים שבועיים — גאולה ומשיח — ארמון למלך המשיח, עמ׳ 5