כיצד אפשר לעסוק בפרנסה בלי שהיא תתחרה בתפילה ובמצוות?
הטקסט מבחין בין נתינת חשיבות עצמית לדרכי הפרנסה הטבעיות לבין עיסוק בהן רק לשם קיום רצון הבורא. בגישה הראשונה תפילה או נתינת צדקה בריבוי עלולות להיתפס כהפרעה לעסקים, גם כאשר האדם בוחר לבסוף במצווה. בגישה השנייה העבודה עצמה היא חלק מעבודת ה', מפני שתכליתה קיום אותו רצון עליון.
ציטוט מהמקור«אבל הוא אינו תופס מקום, כי הוא רואה בזה רק אמצעי להשלים את רצון הבורא.»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
- מקור
- קבצים שבועיים — גאולה ומשיח — ראש השנה לאמונה, עמ׳ 23