מדוע מציע מחבר ״פניני התניא״ לבדוק כיצד הובנו שיחות הרבי בעבר כשמתווכחים על משמעותן?
המחבר מביא כלל בדבר תלמיד חכם המוסר שמועה: מסירתה רק לאחר שבא לידו מקרה הנוגע לו מעוררת בעיית נגיעה אישית. ביישום הכלל למחלוקת על המשך חיי הרבי, הוא טוען שפירושים מאוחרים עלולים להתאים את הדברים למה שנראה לעיניים. לכן הוא מציע להיזכר בהבנה הקודמת של השיחות, שלדעתו הייתה פחות מושפעת מנגיעה זו.
ציטוט מהמקור«אם קודם שבא מעשה לידו, שומעין לו, ואם אחר שבא מעשה לידו, אין שומעין לו.»
- מחבר
- הרחלוי"צ שי' גינזבורג
- מקור
- קבצים שבועיים — גאולה ומשיח — ראש השנה לאמונה, עמ׳ 19