כיצד משתמשת האיגרת בדימוי הצמצום כדי להסביר את הבעיה שבהסתגרות עצמית?
בדרך צחות הכותב מתאר שרשרת סיבות המוליכה מן הגלות אל הצמצום, שאותו הוא מציג כמצב שבו האור אינו יוצא החוצה. בהקשר של האיגרת, הדימוי מדגיש את החיסרון בחיים רוחניים הנשארים בתוך גבולותיו של האדם. האור צריך להגיע גם לסביבה.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«דער אור גייט ניט לחוץ.»
- מחבר
- הרב מנחם שניאורסאהן
- מקור
- קבצים שבועיים — תשע''ב — לג. לקשר יהודים לרבי, עמ׳ 10