מה פירוש ההגדרה שחסיד מוותר על תועלת עצמו לטובת הזולת?
בעל התניא מגדיר חסיד כאדם המוותר על תועלת עצמו ואף מוכן להינזק כדי להועיל לאחר. כאשר התבקש להביא לכך ראיה מתורת הנגלה, הפנה לדברי הגמרא שהשורף ציפורניים נקרא חסיד. באיגרת מוסבר שהדבר כרוך בהיזק לעצמו.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«שזה איש המוותר על תועלת עצמו ולא עוד אלא שאין נמנע מהיזק לעצמו ובלבד שיביא תועלת לאחר.»
- מחבר
- בעל התניא
- מקור
- קבצים שבועיים — תשע''ב — לט. מהו חסיד, עמ׳ 10