האם צריך למנוע מתלמידים להאריך בתפילה כששאר הנהגתם אינה מתאימה לכך?
המכתב מורה שלא להחליש את האריכות בתפילה, שכן גם אצל תלמיד שאינו מתוקן היא מחזקת את העמידה מול השפעות שליליות, את יראת השמים ואת ההתרוממות מתענוגי העולם. אם יש סתירה בין התפילה לשאר ההנהגה, יש להשתדל בניחותא אך בתוקף שייטיבו את דרכיהם. את התיקון יש להפנות לשאר המעשים תוך שמירת ההשפעה המחזקת של התפילה.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«צריך להשתדל בניחותא אבל בתוקף שייטיבו דרכיהם בשאר הענינים»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
- מקור
- קבצים שבועיים — תשע''ג — כה. עבודה שבלב, עמ׳ 9