איך להבין את הוראת הרבי לעשות ולא לבכות, כשהוא עצמו בכה לאחר הסתלקות חותנו?
הכותב מבחין בין בכי של ייאוש לבין בכי של מרירות על האובדן. ההוראה לעשות שוללת ייאוש, אך אינה דורשת להתכחש לכאב. מרירות זו יכולה לחזק את ההתקשרות הפנימית לרבי ולהתקיים לצד עשייה.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«כוונת הרבי בכך שאין צורך לבכות היא לשלול בכייה של ייאוש.»
- מחבר
- Редакция «בית חיינו»
- מקור
- בית חיינו — תשע''ב — 26 - קרח (ג' תמוז) ע-ב, עמ׳ 5
- פרשה
- קרח