כיצד מוסברת בשיחה האפשרות ללמד נשים הלכות מספרי הרמב״ם?
השיחה קושרת את ההגבלה על הוראת תורה שבעל פה לנשים לחשש המובא במקור, שהלימוד יכניס ערמומיות. הרבי מסביר שחשש זה אינו שייך ללימוד הלכות פסוקות ללא טעמיהן, כסגנון משנה תורה וספר המצוות. הוא מציין גם את תמיכת גדולי ישראל בדורות האחרונים בבתי ספר לבנות המלמדים תורה שבכתב והלכות הצריכות להן, ובהן ידיעת ה׳, אהבתו ויראתו, דעות ישרות ותשובה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«ובדורות האחרונים פסק דין כל גדולי ישראל אשר עת לעשות להוי' כו'»
- מחבר
- הרבי מליובאוויטש
- מקור
- מעיינותיך - למחשבת חב''ד — 32, עמ׳ 4