האם כוונה עמוקה יכולה להחליף את אכילת המצה בפועל?
גם הכוונות העמוקות ביותר של מצוות מצה אינן מחליפות את אכילתה בפועל. מי שנאנס ולא יכול היה לאכול פטור מעונש, אך לא קיים את המצווה; אם בהמשך אותו לילה תהיה לו מצה ויוכל לאוכלה, עליו לאכול ולברך. בדוגמה המובאת, מי שגוי הכריח אותו לאכול מצה בניגוד לרצונו כבר קיים את המצווה, ולכן אינו יכול לברך שוב כשיאכל פעם נוספת מתוך שמחה וכוונה.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
ציטוט מהמקור«ודאי שיש צורך גם בכוונת המצווה»
- מחבר
- הרב יואל כהן
- מקור
- מעיינותיך - למחשבת חב''ד — 24, עמ׳ 3