מה הקשר בין מחלוקות אביי ורבא בקידושין שאין מסורין לביאה ובגילוי דעת בגט?
רבי לוי יצחק קושר את שתי המחלוקות לשאלה מה משקלם של ידיעת האדם ורצונו הגלוי ביחס למעשה שנעשה. רבא מתחשב בדעת: קידושין של אחת משתי אחיות בלי לפרש איזו אינם חלים, וגילוי דעת שאינו רוצה בגט מבטל אותו. אביי מייחס במקרים אלה משקל מכריע למציאות המעשה: אי־הידיעה אינה מבטלת את הקידושין, וגילוי רצון בלי ביטול הגט אינו מבטל אותו. בביאור הקבלי רבא שייך למקיף הקרוב, ואביי למקיף הרחוק שלמעלה מהידיעה.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«לפי שיטת רבא, יש להתחשב בדעתו של האדם המתגלה לפנינו.»
- מחבר
- רבי לוי יצחק שניאורסון
- מקור
- מעיינותיך - למחשבת חב''ד — 34, עמ׳ 4