האם די להגדיר את הבינוני שבתניא כאדם שאינו עובר עבירות?
אף שהבינוני אכן אינו עובר עבירות, היעדר עבירות כשלעצמו אינו מגדיר את מהותו. פתיחת התניא מבקשת לערער מדידה חיצונית בלבד של צדקות ולהכין להבנת היחס הפנימי של הנפש אל ה׳, שבאמצעותו עבודת ה׳ נעשית קרובה לאדם.
ציטוט מהמקור«אך בשום אופן לא ניתן לומר שאי עשיית העבירות היא המגדירה אותו כבינוני.»
- מחבר
- הרב אפרים ארנברג
- מקור
- מעיינותיך - למחשבת חב''ד — 61, עמ׳ 22