מה הבעיה בהקדשת כל הכוחות להשגת צורכי הקיום בלבד?
אדם המסוגל לחיים שכליים מפותחים מגביל את ה״אני״ האמיתי שלו כאשר הוא משקיע את שנותיו וכוחותיו רק באכילה, בשתייה ובהשגת האמצעים לכך. במכתב מתואר צמצום עצמי זה כמאסר שמבחינות רבות הוא מר יותר ממאסר הנכפה מבחוץ. סיפוק הצרכים החומריים אינו תחליף למימוש הכוחות האנושיים.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«המאסר העצמי הזה מר הרבה יותר ובעל תוצאות חמורות יותר.»
- מחבר
- מנחם שניאורסאהן
- מקור
- מעיינותיך - למחשבת חב''ד — yozeimL, עמ׳ 8