במחלוקת על מחצלת, האם כוונת האומן קובעת או כוונת הקונה?
הב״ח מבין בדעת הרא״ש שאם המחצלת כבר נעשתה לשכיבה, קנייתה לאחר מכן לסיכוך אינה משנה את דינה הבסיסי; אם הוזמנה מראש לסיכוך, האיסור הוא רק משום מראית העין. מהרי״א הלוי ואמרי יושר חולקים וסוברים שגם הרא״ש מודה שכוונת הקונה קובעת מעיקר הדין, והאיסור נובע ממראית העין. המאמר מביא את שני הביאורים בלי להכריע במחלוקת.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«אבל בשו״ת מהרי״א הלוי (ח״א סי׳ קי״א) חולק על הב״ח»
- מחבר
- רבי אלחנן חיים פילאפף
- מקור
- מבי מדרשא — מבי מדרשא — sukkos milin yakifrom a madrasarin lashon kodesh 5787, עמ׳ 8