מה ההבדל בין חכמה לבינה, ומדוע הן נקראות 'אין' ו'יש'?
בשכל שתי בחינות – חכמה ובינה. בינה היא עניין ההבנה וההשגה: השכל תופס את הרעיון על ידי 'הקצוות' שלו, כלומר בהגדרות ברורות ומוגבלות שיש להן קץ וגבול; זהו עניין המדידה וההגבלה, ולכן בינה נקראת 'יש'. חכמה היא נקודת ההשכלה שלמעלה מהבנה והשגה: הגרעין הראשון של הרעיון לפני שיש בו פרטים, כמו נקודה שאין בה אורך ורוחב; ולכן היא 'אין'. וכמבואר בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן, החכמה היא 'נקודה בהיכליה' – הנקודה מחיה את ההיכל של הבינה, שאם אין נקודה אין ההיכל משמש כלום ואם אין היכל אין הנקודה כלום, ולכן צריכות להיות שתיהן כאחד – 'תרין ריעין דלא מתפרשין'. אך גם החכמה, שהיא בכל זאת עניין שכלי, אינה תופסת בעצמותו יתברך – לא רק הבינה ('יש') אלא אפילו החכמה ('אין').
ציטוט מהמקור«כי הבינה היא התפתחות והסתעפות»
- מחבר
- הרבי מליובאוויטש
- מקור
- דבר מלכות — דבר מלכות - וישלח תשפ"ג
- פרשה
- וישלח