כיצד מבאר 'מגיד דבריו ליעקב' את הביטוי "נתן עינו בו ונעשה גל של עצמות"?
לפי הביאור המובא, הצדיק יכול להעלות עמו את מי ששייך לקדושתו. כאשר החומריות מונעת מן האדם לעלות, החיות הקדושה שבו נמשכת אל הצדיק, ואילו לבושיו נותרים בלי אותה חיות. בקריאה פנימית זו, מבט הצדיק מכוון להעלאת האדם, אך האדם מונע את העלייה.
ציטוט מהמקור«כי כבר הוציא הניצוצות ממנו ואין לו חיות.»
- מחבר
- Редакция «כי קרוב»
- מקור
- עיתון כי קרוב - מעיינותיך — Ki karov 35-E, עמ׳ 12