האם הסכמה שניתנה בחיים מספיקה כדי להתיר נתיחה לצורך מחקר רפואי?
הבניין ציון מתיר נתיחה בהסכמה שניתנה בחיי המת גם כשאין חולה מסוכן לפנינו. אולם המאמר מציין שרוב הפוסקים דוחים היתר זה, ובהם החתם סופר, המהר״ם שיק, רב משה פיינשטיין ורב שלמה זלמן אויערבך. החתם סופר מסביר שהגוף שומר על מידה של קדושה לאחר המוות, ולכן אדם אינו רשאי להתיר את ביזויו.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«The Chatam Sofer adds that Halacha forbids donating one's body after death for medical research.»
- מחבר
- Rabbi Chaim Jachter
- מקור
- Parsha.net — Tetzave68, עמ׳ 8
- פרשה
- תצוה