מדוע שתיקה לנוכח דברים רעים עלולה להיחשב לאשמה?
שתיקה ללא מחאה או הבעת מורת רוח נחשבת להסכמה לדברים שנאמרו. לפי ההסבר המובא, נדב דיבר על מותם של משה ואהרן כדי שהוא ואביהוא יוכלו להנהיג, ואביהוא שתק. אביהוא נענש משום שלא הביע סלידה מן הדברים, ושתיקתו נחשבה כשותפות בהם.
ציטוט מהמקור«Avihu was punished because he didn't react with the disgust that Nadav's remarks deserved.»
- מחבר
- Nachal Kadomim
- מקור
- Parsha.net — Achrei57, עמ׳ 1