כיצד מסביר הסבא מקלם את ייסוריו של אדם המשתדל להימנע מדיבור רע?
הסבא מקלם מפרש את הפסוקים בתהילים לט כתהליך של הכרה בסכנות הדיבור. דוד נמנע מדברי גנאי ואף מדברי שבח, אך לבסוף הבין שעדיין אמר אמירות דו־משמעיות שהן אבק לשון הרע. לפי פירוש זה, אמירות אלה הסבירו את ייסוריו.
ציטוט מהמקור«Based on these two points, the Alter from Kelm interpreted three Pesukim in Tehilim (39:2-4) in the following manner.»
- מחבר
- Alter from Kelm
- מקור
- Parsha.net — Metzora63, עמ׳ 5
- פרשה
- מצורע