איך יכולה להיות למעשה משמעות נצחית אם התורה מצווה להפסיקו לאחר מכן?
מעשה שנעשה בציווי התורה הוא בעל משמעות נצחית, אף שהופעתו בעולם הזה מוגבלת בזמן. לכן מוצע לומר שקשר שהתורה ציוותה לקשור נחשב קשר של קיימא גם כאשר התורה עצמה מצווה להתירו לאחר מכן. בכך מוסבר מעמדו של קשר התפילין גם לדעות שלפיהן יש להתירו ולקושרו מחדש בכל יום.
ציטוט מהמקור«למטה ווערט ער נמשך נאר אין דעם זמן, אבער דער ענין איז אן ענין נצחי.»
- מחבר
- Ребе
- מקור
- הגהות הרבי — 5710-07 ש"פ שמיני תש"י-8, עמ׳ 7
- פרשה
- שמיני