כיצד מסביר המאמר שרב סימי טיפל בנוכרי למרות האיסור הנידון בגמרא?
המאמר מביא כמה הסברים: המאירי ואחרים מגבילים את האיסור לעובדי עבודה זרה ממש, והר״י מציע שהטיפול יכול היה לשמש ללימוד שיטת ריפוי לצורך טיפול ביהודים בעתיד. תוספות מסבירים גם מצד מניעת איבה ומציעים להבחין בין ריפוי מבוגר לבין סיוע בגידול תינוק לעבודה זרה. במקום חשש איבה הרמב״ם דורש גם תשלום, ואילו הרמב״ן מתיר טיפול בחינם כאשר האיבה ודאית; הרמ״א נוקט כדעה האחרונה. הדיון מוגבל במפורש לימי חול ואינו מכריע בשאלות של חילול שבת לצורך הטיפול.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«A Jew is permitted to give medical treatment to a Nochri who does not serve idols.»
- מחבר
- ME'IRI; RI; TOSFOS; RAMBAM; RAMBAN; REMA
- מקור
- Parsha.net — Shmini61, עמ׳ 8
- פרשה
- שמיני