כיצד יכול היה משה להכיר בגדולתו ובכל זאת להישאר עניו?
האבני נזר מבחין בין ענווה של אדם הרואה את עצמו כחסר חשיבות לבין ענווה של אדם המכיר במעלותיו אך חש את קטנותו לפני הקב״ה. ענוות משה הייתה מן הסוג השני: קרבתו לה׳ הגבירה את הכרתו בפער האינסופי ביניהם. אהרן, לעומתו, חש בחריפות את חסרונותיו וזכר תמיד את חלקו במעשה העגל.
ציטוט מהמקור«Moshe maintained his humility because he always kept the majesty of Hashem on his mind.»
- מחבר
- Avnei Nezer
- מקור
- Parsha.net — Shmini67, עמ׳ 3
- פרשה
- שמיני