מדוע המדרש קושר בין עיוורונו של יצחק לבין הפסקת יצר הרע שלו?
השיחה אינה מייחסת זאת לתכונה כללית של עיוורון, שכן גם עיוור יכול לחוות תאוות רעות. אצל יצחק אובדן הראייה נבע מכך שקדושתו לא סבלה את עשן העבודה הזרה של נשי עשו, ולא רק מהשפעתו הגשמית של העשן. לכן דווקא אצלו ביטא העיוורון סילוק מוחלט של הרע, והקב״ה ייחד עליו את שמו עוד בחייו.
ציטוט מהמקור«הואיל ונתייסם בעיניו כאילו הוא מת לפי שהי' גנוז לתוך הבית ויצה"ר פסק ממנו»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע
- מקור
- א טיפערן בליק — א טיפערן בליק — Vayeitzei 5787, עמ׳ 17
- פרשה
- ויצא