כיצד נידונה בטקסט השבת טלפון פרוץ שנמצא?
המחבר מוסר בשם הגר"נ קרליץ שאין להחזיר טלפון פרוץ שנמצא, אפילו כשבעליו ידוע, אלא לאבדו כדי להפריש מאיסור. הוא מציין שלפי שיטת הגראי"ל, שימושי ההיתר שבמכשיר לכאורה אוסרים להזיקו. לאחר מכן הוא מסיק שמשעה שרבותיו אסרו את עצם החזקת המכשירים האלה, המכשיר נחשב לדבר שכל שימושו לאיסור.
שאלה הלכתית למעשה: ההכרעה בידי רב.
במקור מובאות דעות שונות.
ציטוט מהמקור«מוצא טלפון פרוץ אפילו שיודע מי בעליו אין להחזיר לו ומאבדו להפרישו מאיסור»
- מחבר
- רבי מרדכי בונם זילברברג
- מקור
- שיעורי ליל שבת — שיעורי ליל שבת — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2
- פרשה
- ויצא