לפי יעלת חן, מדוע טובת העדשים הגנה בתחילה על שבועת עשו, ובהמשך חדלה להגן עליה?
המחבר מבחין בין שבועה שניתנה תמורת טובה, שהתרתה תלויה ברצון מי שהיטיב, לבין שבועה ללא טובה, שבה יש למנוע חשד שהנשבע עובר על שבועתו. בתחילה לא הייתה הבכורה שווה בעיני עשו יותר מן העדשים, ולכן האכילה נחשבה טובה שחייבה את הסכמת יעקב להתרה. לאחר שהבכורה הביאה ליעקב את הברכות התגלה ערכה הגדול, והמחבר רואה את המכירה כמכירה בטעות שאין בה קבלת טובה. ממילא נשאר הצורך שההתרה תהיה בפני יעקב מפני החשד, ולכן יעקב יצא.
ציטוט מהמקור«כשנשבע בשביל טובה שעשה לו חבירו, אין מתירין לו אלא ברצון חבירו.»
- מחבר
- הג"ר ארי' יהודה ליב בן הג"ר יוסף תאומים
- מקור
- דרושים קדמונים — דרושים קדמונים — Vayeitzei 5787, עמ׳ 2
- פרשה
- ויצא