כיצד נאמנות עד אחד קשורה לכך שנדה היא איסור לבעלה ולא רק עניין של טומאה?
מן המילים ״וספרה לה״ לומדים את נאמנות האישה בעניין זה, ומנדה לומדים שעד אחד נאמן באיסורין. בתיקון לשיחה מודגש שהראיה מבוססת על כך שאין למדים איסור מטומאה, אפילו כאשר עד אחד נאמן בעניין מסוים של טומאה. לכן הראיה אינה מחייבת קביעה כללית שלעולם אין עד אחד נאמן בטומאה.
ציטוט מהמקור«ווייל אין למדין איסור מטומאה, אפילו ווען ביי טומאה איז אן עד אחד באגלויבט»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר שליט"א
- מקור
- הגהות הרבי — 5715-03 י"ט כסלו תשט"ו, עמ׳ 8