אחרי 22 שנות נישואים טובים בעלי התרחק ועזב. ממה אדם יכול להשתנות כך?
כל דרמה משפחתית היא אישית: גם כש"הפרמטרים החיצוניים" כמעט זהים, עולמה הפנימי של כל משפחה הוא, במבט מבחוץ, סבך עבות, ואי אפשר לתת עצה קונקרטית. אך תרחיש כזה אפשרי: כשהילדים גדלו, הבעל יכול היה לחוש (בצדק או שלא) שלאשתו יש חיים משלה – שיחות יומיות עם הילדים, שירות צורכיהם – שבהם כמעט אין לו מקום. שלא במתכוון, תחילה בתת-מודע, החל לחוש "מיותר בחגיגת החיים הזאת", ועולמו הצטמצם לתפקיד "המפרנס". אם לפני הילדים חיו בני הזוג כמה שנים לבדם, "מתענגים על מותרות" של יחסים ללא הפרעה, הבעל יכול היה לחוות את הירידה בתשומת הלב אליו בכאב מיוחד. מכוח האינרציה זה נמשך זמן רב בלי תוצאות נראות, ואחר כך מתחיל תהליך של התרחקות הדרגתית.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«начал чувствовать, что он — «лишний на этом празднике жизни»»
- מחבר
- Элиягу Эссас
- מקור
- אוהבים לעשות טוב — journal-180, עמ׳ 8