מה הסכנה בהצדקת סטייה זמנית מן התורה באמצעות נימוקים תורניים?
כאשר אדם טוען שסטייה זמנית מן התורה אינה משמעותית ומביא לכך פסוק או מאמר חז״ל, הוא עלול לגרור אחריו אחרים. העובדה שהוא ממשיך להאמין מעניקה להתנהגותו אמינות בעיני הסובבים אותו. לכן ההצדקה הזאת אינה נשארת חטא אישי בלבד, אלא נעשית החטאת הרבים.
ציטוט מהמקור«משא"כ הפוסח על שתי הסעיפים, וויבאלד ער איז דאך א מאמין אויך, איז ער בכלל מחטיא את הרבים»
- מחבר
- Ребе
- מקור
- הגהות הרבי — 5717-06a (1) ש"פ תשא תשי"ז-3, עמ׳ 7