האם אפשר להסביר את שהחיינו של היום השני בכך שברכת היום הראשון מפסיקה לפעול באופן זמני?
השואלים הציעו שחיוב היום השני נשאר גם מצד בחינת חול המועד שבו, משום שברכת היום הראשון אינה פוטרת יום זה. הרבי השיב שקשה לומר שפעולת ברכת היום הראשון נפסקת ביום השני ומתחילה שוב ביום השלישי. משום כך ההסבר המוצע אינו מתקבל כהסבר משכנע.
זוהי תשובה לאדם מסוים, לא כלל.
ציטוט מהמקור«קשה לומר דברכת יום א׳ פסקה פעולתה (ביום ב׳) ושוב מתחילה מחדש (ביום ג׳ וכו׳)»
- מחבר
- כ"ק אדמו"ר שליט"א
- מקור
- הגהות הרבי — 5723-07 אחש"פ תשכ"ג-2, עמ׳ 7