איך אפשר לאהוב יהודי שמעשיו נראים כמעשי מי שעליהם נאמר בתניא ״תכלית שנאה שנאתים״?
הרואה עלול לטעות בהערכת המעשה: הקב״ה רואה את מחשבותיו וכוונותיו של האדם בפועל, וייתכן שיש בהן דבר המוציא אותו מן הסוג האמור. מדובר בכוונתו בשעת המעשה, ולא רק בפנימיות נפשו. הדוגמה המובאת היא המקושש: לפי ביאור המהרש״א המוזכר בטקסט, כוונתו לשם שמים עשתה את מלאכתו למלאכה שאינה צריכה לגופה, ולכן נאמר שאין בו עוון חילול השבת הנראה לעיני המתבונן.
ציטוט מהמקור«יתכן שיש בזה ענין שמוציאו מסוג הנ״ל וכו'»
- מחבר
- הרבי
- מקור
- הגהות הרבי — 5724-01 (3) ש"פ בראשית תשכ"ד התועדות ב, עמ׳ 2
- פרשה
- בראשית