איך טעמי המקרא מבהירים לאיזו מילה מוסבות ״הזה״ ו״הזאת״?
בפרשת הקללות הטפחא נמצאת תחת ״בספר״ ומפרידה בינו לבין ״התורה הזאת״. בנצבים הטפחא נמצאת תחת ״התורה״, כך ש״ספר התורה״ מחוברים ואחריהם באה לשון הזכר ״הזה״. הטעמים עצמם מחלקים אפוא את הלשונות ומונעים טעות. הדגשת רש״י ״בפרשת הקללות״ קושרת את החלוקה לתוכן האזהרה, המחייב להדגיש את התורה בכללותה.
ציטוט מהמקור«כי הטעמים מפסיקים ומחלקים ברור לשתי לשונות.»
- מחבר
- הרבי
- מקור
- הגהות הרבי — 5726-12 (2) ש"פ נצו"י תשכ"ו-2, עמ׳ 31