מדוע בהשוואת הקדמת נעשה לנשמע לתפוח הפרי מסמל מעשה, אף שטעם הפרי מקושר בדרך כלל להבנה?
בהשוואה זו הגמרא עוסקת בסדר הקדימה והאיחור, ולא בהבדל בין הבנה למעשה מבחינת ה״טעם״. כשם שפרי התפוח קודם לעליו, כך ישראל הקדימו נעשה לנשמע. ביאור הפרי כהבנה מתייחס להיבט אחר הנידון בספרי מוסר וחסידות, ולכן אין סתירה בין הביאורים.
ציטוט מהמקור«ובזה בא הפי' ע''פ חסידות.»
- מחבר
- Ребе [?]
- מקור
- הגהות הרבי — 5727-09 ש"פ בהעלותך תשכ"ז-2
- פרשה
- בהעלותך